יום הזיכרון תשס"ט - חמ"ד
הייתי סקרנית לדעת מה פירושם של שלוש מילים מסוימות במילון אבן שושן.
המילים הן: אם שכול ו-הנצחה
הגדרה לאם: נקבת ההורים
למילה שכול: מצבו של אדם שבנו מת לו בחייו
למילה הנצחה: ליגרום לזכר עולם
אלה הפירושים הקלים אני ברשותכם אתן פירושים של רגשות.
אם: זה שמחה וציפייה. ציפייה לחיוך הראשון של התינוק, לשן הראשונה, לצעד הראשון לילקוט הראשון, לשרותו הצבאי,לבחירת בן או בת זוג, ולזכות לראות את דור ההמשך ממנו.
לעומת זאת שכול הוא בור שחור,פצעי לב שלא מגלידים וכאב מתמיד.
איך ניתן לחבר בין שני המושגים ולבטא את המושג אם שכולה.
לצערנו במדינת ישראל זה לא דבר נדיר ובכל שנה נוספות אמהות שכולות חדשות.
לגבי ההנצחה הדרכים הן שונות: יש המפרסמים ספר לזיכרו או כותבים ספר תורה.
יש המקיימים תחרויות שונות לפי מה שהוא אהב. שמואל דן זכה להנצחה אולטימטיבית ועליונה שישה ילדי ישראל נושאים את שמו. ילדים שפעם ידעו על שם מי ניתן להם שמם וידעו לספר כך בגאווה לילדיהם.
הילדים הם:
עמיצור שמואל נכדם של הרב פרופסור יגאל שפרן ורעייתו אילה מבית כ"ץ.
יגל שמואל נכדם של רב דוקטור דוד מישלוב ורעייתו עדינה.
עמיהוד דן בנם של אחיננו אשר ורעייתו אילנית.
אריאל דן בנם של מי שהיה חברו של שמואל דן אריה גיטלר ורעיתו מירב.
ואחרונות חביבות ויפות דניאל בתו של בני אברשקה וכלתי שורי ונועם דנה בתם של אלי וכלתי עינב.
אלפיים שנה עם ישראל רודף אחרי השלום המיוחל, מי יתן שבדור ילדים אלה ניזכה לכך .