מרשות האל הגדול הגיבור והנורא ומרשות מפז ומפנינים יקרה , ומרשות זקנים ונערים יושבי שורה , אפתח פי בשירה ובזמרה , להודות ולהלל לדר בנהורא , שהחיינו וקיימנו ביראתו הטהורה , והגיענו לשמוח בשמחת התורה , המשמחת לב ועיניים מאירה , המארכת ימים ומוספת גבורה , לעוסקיה ולנוצריה באהבה ובמורא , ובשיר וקול תודה אברך את השם שהגיענו לחזות בגמרה של תורה , ס"ת כליל בהדרה ,לקיים מצוות ועתה כתבו לכם את השירה הזאת.

 

" אבא , אמא , כבוד הרבנים , משפחתי הרחבה , חברים וידידים .

נמצאים אנו כעת בשמחת הכנסת ספר התורה בבית הכנסת הגדול במושב חמד . שמחה זו הינה על קיום המצווה האחרונה שבתורה , אותה כתבתם אתם במו ידיכם בשעה האחרונה , הינה מסיימת את תרי"ג המצוות הכתובות בתורה שנאמר :" ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ".

ומבואר בספר " נטעי גבריאל" : ובזה נבדלו עם ישראל מכל שאר אומות העולם , שישראל בעת שמכירים נפלאות השי"ת , שרים ומשבחים ומפארים למי שאמר והיה העולם . ואילו שאר אומות העולם כשרואים איזו טובה או רעה , תולים זאת בעבודה הזרה.

וכפי שמופיע בספר הקדוש נועם אלימלך בפרשת וארא , אין להם לשאר אומות העולם חשקות יותר לפארה ולשבחה. אך לא כן עם ישראל העובדים את הקב"ה , מכירים נפלאותיו , משבחים ומפארים אותו ע"י פעולותיו.

ומכאן ניתן לבאר את הפסוק :" ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ", למען תיהיה לעד שהשיר והשבח לה' יתברך , הוא המבחן והעד שאנו מובדלים משאר האומות , ובכך מראים אנו את אמונתינו ואהבתינו מעומק הלב לקב"ה.

 

כפי שכבר הזכרתי בפתח דברי , שמצווה זו מסיימת את תרי"ג המצוות , ניתן לחשוב שמאחר וזוהי המצווה האחרונה , הרי שיש לו לאדם די זמן עוד בחייו וקודם עליו לקיים את שאר המצוות עד שיגיע למצווה זו האחרונה . והאמת שאינו כן , דאין מוקדם ומאוחר בתורה , וכל מצווה שיש בידו היכולת לקיימה , אינו רשאי להרפות ממנה .

ולכן נאמר :"ועתה כתבו " כלומר : תיכף ומיד, ביכולתו הראשונה יזדרז לקיים את המצווה.ועוד יש לבאר גודל שמחת הכנסת ספר תורה , שצריך אדם לקיים כל תרי"ג המצוות בעולם הזה. אך ישנם מצוות שאין כל אחד יכול לקיימם , כגון מצוות הנהוגות בכהן או במלך.

ועל זה כתבו הפוסקים שלושה דברים : שכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב , שמחשבה טובה מצרפה הקב"ה למעשה ,ע"י אחדות – שכל ישראל ערבים זה לזה , ומה שחברו מקיים , כאילו הוא קיים בעצמו.בספר תפארת שלמה מבואר : כי בעניין קבלת התורה כשאמרו "נעשה ונשמע", נעשה – לשון רבים ואחדות. ואם כן , הכנסת ספר התורה מזכה את הרבים בשמיעת קריאת התורה והברכות. וכל המזכה את הרבים , יש לו חלק במצוות הרבים .

רב הציבור פה הגיע לבית הורי והשתתף בסיום כתיבת האותיות. מובא בשפת אמת , לכבד את כל האנשים בכתיבה זו משום חביבות התורה , ולכאורה , למה עושים כן? שהרי ספר התורה מהודר בתכלית ולבסוף בעת גמר המצווה , שאין המצווה נקראת אלא על מי שגומרה , מכבדים אנשים שונים . אך כפי שכבר הוזכר שתכלית התורה להתאחד עם כלל ישראל , על – כן מכבדים כל מי שבשם ישראל יכונה . וזוהי שלמות בתורה . ומשום כך העניין שמוציאים ספרי התורה שבבי"כ לקבל את ספר התורה החדשה – להראות את עניין האחדות.

 

ספר תורה זה נכתב לעילוי נשמתו של אחי הצעיר והיקר שמסר את נפשו בגבורה ובאומץ על קידוש ה' ביום הנורא ההוא.

כתיבת ספר תורה נכתב סמוך לפרשת "הנך שוכב עם אבותיך וקם..", וחז"ל דרשו מכאן לתחיית המתים מן התורה , שהרי המתים חופשיים מן המצוות ! אך על-ידי שכותבים ספר תורה לעילוי נשמת , וקוראים מתוכו ומקיימים מצוות – נחשב כאילו עדיין חי. וזה העניין של תחיית המתים .

ובפרט מרגיש אני לאחי שמואל – דן שמסר את נפשו על קדושת ה' , בדין הוא שיטול שכרו. ועוד טעם למה בחרו דווקא במצווה זו לעילוי נשמת קרובים וצדיקים , ניתן להשוות שמחת מתן תורה לשמחת חתן וכלה . בגמרא מסכת תענית דף כ"ו עמוד ב' מופיע : "..וביום חתונתכם – זה מתן תורה..",ובזוהר הקדוש נאמר שבעת שמחת הנישואין באים הקרובים של בעלי השמחה מעולם האמת להשתתף בשמחת צאצאיהם . ואם בשמחה גשמית - קל וחומר בשמחה רוחנית כמו הכנסת ספר תורה שיש בה מעלה וסגולה שהנפטרים מן העולם משתתפים , ובפרט בספר תורה שנכתב על שמם ולזכרם , שמצווה זו אינה נפסקת , שהספר תורה עומד ימים רבים וכל המצוות הנעשות כל השנים בספר זה , עולות לזכותו ולכן זכות גדולה ושמחה היא להם בגנזי מרומים.

 

שמואל-דן , נמצאים אנו כאן כולנו : אבא , אמא , יעל וזבולון , שורי ואנוכי , עינב רעייתך האוהבת , הילדים , הדוד ליאון וכל משפחתינו , חברים וידידים. התקבצנו כולנו כאן להכנסת ספר תורה לעילוי נשמתך הטהורה . בטוח אני כי אתה נמצא כאן איתנו ומשתתף עימנו בשמחה זו המהולה בעצב ובכאב רב. כבר עברו שמונה וחצי חודשים מאז נקטפת מאיתנו כך פתאום באמצע החיים . שמונה חודשים של התמודדות בכל רגע ורגע בשעות היממה , עם מחשבות שלנו המבוגרים ושאלות קשות של אחייניך אותם אהבת . שאלות שעליהם אין לנו תשובות . אולם דרכי הא-ל נסתרות הן ואין לנו רשות ליפול ברוחינו , ואין אנו יכולים להבין דרכי ה'. הלכת למקום הגבוה ביותר , משם נחצבות הנשמות , והצטרפת לשאר צדיקים וגיבור העם. ורק אנו נותרנו כאן עם קשיי היומיום, הזיכרון הקצר והטוב אותו השארת בלכתך מאיתנו.

 

ואני תפילה לא-ל מלא רחמים שוכן במרומים , שזכות מצווה זו שהקדשנו לעילוי נשמתך שמואל- דן הי"ד בן ר' נח משה שיבלט"א , תיהיה נחת רוח לנשמתך בגן עדן , ותמליץ טוב בעדינו ובעד כל עם ישראל . אמן !