נתבקשתי להגיד כמה מילים. אני רוצה לספר על איך אנחנו הכרנו אותו בפלוגה.איך אני הכרתי אותו בפלוגה.דני מהרגע שהגיע, נראה היה כאילו הוא חייל ותיק. חייל שיודע מה מוטל עליו ועושה מעבר לזה. כל דבר. כל נושא ארגון, כל משימה שלא רצוייה ע``י כל חייל, בלי להטיל עליו כמשימה, היה לוקח על עצמו. והדבר הזה, התקבל מבחינתי כחייל בולט אבל לא התחלתי להתעמק, מאין זה בא.לדאבוני, בחודש האחרון הכרנו את כל המשפחות בנסיבות כאלו וכשהגעתי למשפחה שלכם, זה כל כך בולט כל תכונה של דני, שהתפרשה בין החברים ומה שדיברו עכשיו. שראינו את זה בעשייה הצבאית, בחברות שלו, בתרומה שלו ואין יותר סימלי מאיך שהוא נפל בקרב. בזה שהוא נלחם ונשאר עם חברים שנפגעו. מהרגע שבאתי וישבתי אצלכם בבית במושב, שוחחתי אתכם. פתאום הדברים מתחברים. דני היה בולט מהיום הראשון. בהליכתו הוא החליש אותנו כי סמכנו עליו אבל אנחנו בלית ברירה חייבים להמשיך ולהיות חזקים. בזכותו ובזכות החברים שלו שנפלו. אני לא יודע איך לנחם אתכם, אבל אני מקווה שהקשר שעכשיו נוצר בין הפלוגה לבינכם יצליח במשהו להקל על מה שאתם עוברים.יהי זכרו ברוך.